היה היה ילד בשם רועי, שחגג את פורים בכל שנה יחד עם משפחתו. הוא אהב את התחפושות והמסיבות, אבל השנה היה לו עניין אחר. הוא לא רצה רק להתחפש למלך או לנסיך, כמו תמיד. הפעם, הוא רצה להבין למה בכלל חוגגים את פורים. ביום הראשון של חודש אדר, הוא פנה לאמא שלו ושאל: "אמא, למה אנחנו חוגגים את פורים? מה כל כך מיוחד בחג הזה? "אמא של רועי חייכה והסבירה לו את סיפור המגילה: "פורים הוא חג שבו אנחנו חוגגים את הצלת היהודים מהמן הרשע, שרצה להשמיד את העם היהודי. המגילה מספרת איך המן תכנן לרצוח את כל היהודים, אבל בזכות מרדכי היהודי והמלכה אסתר, שעמדו בגבורה מול איום זה, הצלחנו להינצל. "רועי התעניין מאוד ושאל: "אבל איך זה קשור להתחפשות? למה אנחנו מתחפשים? "אמא ענתה: "התחפושות קשורות לכך שבחג הזה הכול לא היה כפי שהוא נראה. המן רצה להשמיד אותנו, אבל אלוהים שלח את אסתר, המלכה, שהייתה יהודיה בסתר. כל הדברים לא היו כפי שהם נראו, אז אנחנו מתחפשים כדי לזכור את העובדה הזאת – שהחיים מלאים בהפתעות ושלא תמיד מה שנראה על פני השטח הוא האמת. "רועי חשב על הדברים והחליט שבפורים הוא לא רק יתחפש אלא גם יזכור את מה שקרה באמת – את הניצחון על הרשע, את הכוח של האמונה והחיבור הקהילתי. ביום פורים, כשהוא יצא לרחוב עם התחפושת החדשה שלו, הוא לא רק היה מלך, אלא גם הרגיש חלק מהסיפור הגדול של ההצלה והחגיגה. "החג הזה הוא לא רק על מסיבות," הוא אמר לעצמו, "הוא על הזיכרון ועל כוחם של טוב לב ואומץ. "ומאותו יום, כל שנה בפורים, רועי תמיד זכר – פורים הוא חג של שמחה, אבל גם של למידה, זיכרון, ותקווה לעתיד טוב יותר.